מהי הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD)?
PTSD הוא ראשי תיבות של Post Traumatic Stress Disorder או בעברית הפרעת דחק פוסט טראומטית, הלמת או הפרעת דחק בתר-חבלתית, היא למעשה הפרעה פסיכיאטרית (מצב בריאותי נפשי) שחלק מהאנשים מפתחים לאחר שחווים או עדים לאירוע טראומטי.
טראומה נגרמת לרוב עקב אירוע או כמה אירועים טראומתיים שהיוו סיכון על אותו אדם או על הסובבים אותו, כמו תאונת דרכים, פיגוע טרור, קרב צבאי, שוד, תקיפה מינית, אונס, אסונות טבע ואובדן.
צורת קבלת הטראומה שונה בין אדם לאדם, אך התחושות והרגשות שיתעוררו כתוצאה מהאירוע יהיו דומות, וכל אדם יחווה אותן בצורה שונה ובעוצמות משתנות.
רק במידה והסימפטומים נמשכים מעל חודש ימים מהאירוע ניתן לאבחן כהפרעה פוסט טראומטית, במקרים קצרים וחמורים יותר זה נקרא תגובת דחק חריפה.
סיבות אפשריות לפוסט טראומה
הכנו לכם הסבר על כל סיבה ובלחיצה ייפתח ההסבר
גורמים לפוסט־טראומה — סטטיסטיקה 2023
התפלגות משוערת לפי גורם עיקרי. ניתן להתאים את הערכים בהתאם לנתוני המקור שלך.
תרשים עוגה
תרשים עמודות
כמה אנשים בארץ ובעולם סובלים?
שכיחות התסמונת עומדת על 8% מכלל הציבור, ויש אחוז נוסף של אנשים שחווים את ההפרעה בצורות שונות.
אחוז הנשים גבוה יותר מאחר והן חשופות לפגיעה והתעללות מינית יותר מגברים, וכן מקרים כמו הריון כושל.
גברים לעומת זאת סובלים מהתסמונת לעיתים קרובות בעקבות השתתפות בלחימה. לדוגמה: במלחמת וייטנאם נרשם שיעור של 31% חיילים שסבלו מפוסט־טראומה.
שכיחות ההפרעה עומדת על קצת פחות מ־3% מכלל הציבור — מדד נמוך ביחס למדינות מערביות.
כ־65% מהמאובחנים סובלים בדרגה קשה, והשאר בדרגות נמוכות ומתונות יותר.
ממחקרים שערכו הראו שככל שאנשים הרוויחו יותר כסף כך הם חוו יותר מוגבלות סובייקטיבית.
מה מרגישים בהתקף?
אנשים עם הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) יכולים לחוות מגוון רגשות עזים ומטרידים הקשורים לאירוע הטראומטי שחוו.
ארבעת אשכולות התסמינים (PTSD)
מדריך מהיר להבנה עצמית: אם אחד או יותר פוגעים בתפקוד היומיומי — מומלץ לפנות לאיש/אשת מקצוע.
חוויית־מחדש
- מחשבות/זיכרונות חודרניים.
- סיוטים או פלאשבקים.
- טריגרים שמחזירים לתחושת “זה קורה שוב”.
הימנעות
- הימנעות מאנשים/מקומות/שיחות שמזכירים את האירוע.
- ניסיון לא לחשוב או לדבר על מה שקרה.
- קהות רגשית/ניתוק.
מצב רוח וחשיבה שליליים
- אשמה/האשמה עצמית.
- פסימיות ותקווה נמוכה לעתיד.
- מחשבות שליליות על עצמך או אחרים.
עוררות־יתר ותגובתיות
- קפיצה/בהלה בקלות, עצבנות או כעס.
- קושי בשינה ובריכוז.
- דריכות־יתר מתמשכת.
סוגי טיפולים לפוסט טראומה
טיפול בפוסט טראומה (PTSD) כולל שילוב של גישות פסיכולוגיות, רפואיות וחברתיות, במטרה להקל על הסימפטומים ולשפר את איכות החיים.
טיפול פסיכולוגי (CBT)
טיפול קוגניטיבי־התנהגותי שמסייע לזהות דפוסי חשיבה שליליים ולשנות תגובות לאירועי טראומה.
טיפול בחשיפה
טיפול הדרגתי שבו המטופל נחשף בהכוונה לזיכרונות הטראומטיים במטרה להפחית את הפחד מהם.
טיפול EMDR
שיטה חדשנית המבוססת על תנועות עיניים ועיבוד מחדש של זיכרונות טראומטיים להפחתת עוצמתם.
טיפול תרופתי
מתן תרופות נוגדות דיכאון או חרדה (SSRI/SNRI) להקלה על סימפטומים נפשיים ופיזיים.
קבוצות תמיכה
מפגשים עם אנשים שחוו טראומה דומה, מאפשרים תחושת שייכות, תמיכה הדדית ושיתוף.
טיפול קהילתי ושיקומי
סיוע ברכישת מיומנויות חיים, חזרה לעבודה ושיקום חברתי בתמיכת אנשי מקצוע.
טיפולים משלימים
מדיטציה, יוגה, דמיון מודרך, פעילות גופנית או טיפול באומנות – לשיפור תחושת הרוגע והאיזון.
טיפול רפואי ייחודי
במקרים מסוימים ניתן לקבל טיפולים ביולוגיים מתקדמים או חדשניים בהמלצת רופא.
טיפול בקנאביס רפואי
במקרים מתאימים ובהמלצת רופא מוסמך, קנאביס רפואי יכול לסייע בהפחתת חרדה, שיפור איכות השינה והקלה על תסמיני PTSD.
סטטיסטיקות שימוש בטיפולים
באילו טיפולים משתמשים הכי הרבה אנשים הסובלים מפוסט טראומה?
איזה מקרים יכולים להוביל להפרעת דחק?
דוגמאות למצבים נפוצים שעשויים להצית או להחמיר PTSD — לצד המלצות ותשומת לב למה שקורה בשטח.
👶טראומה בילדות
יכולות להתרחש ממספר סיבות: התעללות בילדים, אלימות פיזית/נפשית/מינית, הזנחה וקיפוח, אלימות בין ההורים, תאונות בבית ועוד.
ישנם גם אירועים נקודתיים (למשל תקיפה של כלב) שילד עלול לחוות כטראומטיים מאוד. חשוב להיות קשובים לילדים, לעקוב אחרי התפתחותם, לשוחח, ולהיות אוזן קשבת לרחשי ליבם.
🧪שימוש בסמים
שימוש בסמים — במיוחד ממושך או מגוון — עלול להציף קשיים רדומים ולהוביל לסטרס, התמכרות, חרדה, דיכאון, פרנויות והרגשת דחק.
לא מעט אנשים מדווחים שבעיות שלא הורגשו קודם התעוררו לאחר תחילת שימוש.
😴מחסור בשעות שינה
הגוף זקוק למנוחה רציפה. הרגלים של עבודה ממושכת, שינה מאוחרת ויקיצה מוקדמת יוצרים חסר שינה כרוני שמחליש ויסות רגשי ועלול להוביל לתגובות דחק חריפות.
📱שיימינג בבית הספר וברשת
חרם ושיימינג היו תמיד, אך הרשתות החברתיות העצימו את הפגיעה ויצרו קרקע לטראומה קשה — עד כדי סיכון אובדני.
מומלץ להיות מחוברים לנוכחות הדיגיטלית של הילדים, לשמור על תקשורת פתוחה, ולהגיב במהירות אם מופיעים סימני מצוקה.
🌧️דיכאון
דיכאון נקשר בסיכון גבוה משמעותית להופעת PTSD — יש עדויות לשכיחות גבוהה אף פי 25 בהשוואה לאוכלוסייה ללא דיכאון.
⚠️זנות / שירותי מין
חוויה טראומתית מאוד עבור רבים/ות. בשל מנגנוני הדחקה, ההשפעות עלולות להופיע בעוצמה בדיעבד — לעיתים בעת היתקלות בסיטואציה דומה שמזכירה את האירוע.
🧩הפרעות אישיות
תבניות חשיבה נוקשות והתנהגות ממושכת מגבילות גמישות והתאמה למצבי לחץ. חוסר הגמישות המחשבתית עלול לתרום להישנות תגובות דחק.
💔קשרים זוגיים הרסניים
צעקות, אלימות מילולית/כלכלית/פיזית, גירושים קשים ומחלוקות על רכוש — כל אלו עשויים להשאיר צלקות ולהוות טראומה משמעותית.
כיצד מטפלים בטראומה מיד לאחר שקרתה?
התערבות מהירה בסמוך לאירוע יכולה לצמצם משמעותית את הסיכון להתפתחות PTSD. אם מזהים רעד מפחד, ניתוק, היסטריה או מעבר למצב התגוננות, פועלים כך:
- אם האדם שוכב על הצד במצב התגוננות — הושיבו בעדינות על הקרקע.
- בקשו ליצור קשר עין רציף ולהימנע מהסחות מבט לצדדים.
- הציגו את עצמכם בשם. לאחר מכן בקשו ממנו/ה לומר את שמו/ה.
- תארו במשפט אחד מה קרה — בפשטות, בלי פירוט מבהיל.
- הבהירו שהאירוע הסתיים וזה מאחוריו/ה (חיוני במיוחד לאחר תקיפה מינית).
- בקשו לבצע פעולה פשוטה וזמינה (למשל: “בוא/י קח/י שלוש נשימות עמוקות”).
- הימנעו מכל תוקפנות; שדרו הכלה, יציבות ושליטה במצב.
לאחר הייצוב הראשוני, מומלץ לשקול פנייה לאיש מקצוע (פסיכולוג/ית או פסיכיאטר/ית) להמשך הערכה ותמיכה — במיוחד אם התסמינים נמשכים מעבר למספר שבועות.
אבחון עצמי לפוסט־טראומה (PTSD)
השאלון אנונימי, לא מחליף אבחון רפואי. מילוי כ־5–7 דקות, תוצאה מיידית.
שאלון אינטראקטיבי בנושא פוסט־טראומה
10 שאלות קצרות. בחר/י תשובה והמשיכ/י לשאלה הבאה — בסוף תקבל/י ציון.
תוצאה
כל הכבוד! עברת על כל השאלות.
למה קנאביס מסייע בפוסט טראומה?
הבסיס הביולוגי — המערכת האנדוקנבינואידית (ECS)
הפרעת הדחק (PTSD) מערבת מערכות מוחיות של פחד, זיכרון, שינה ועוררות־יתר. המערכת האנדוקנבינואידית מסייעת בוויסות מדויק של מערכות אלה — ולכן לקנאביס עשויה להיות תרומה תומכת.
עשוי להפחית עוררות־יתר ולשפר הירדמות/שינה אצל חלק מהאנשים.
לא פסיכואקטיבי; עשוי לעדן חרדה, להרגיע ולסייע בשינה — ולעיתים מאזֵן חלק מתופעות ה-THC.
מה בפועל מטופלים מדווחים כשהטיפול מתאים להם?
- שינה רציפה יותר ופחות סיוטים.
- ירידה ברמת החרדות.
- ירידה בתחושת “על הקצה”, פחות טריגרים או פלשבקים מציפים.
- ירידה בתלות ובשימוש בתרופות מסורתיות.
למה משרד הבריאות נותן טיפול בקנאביס לפוסט טראומה?
עמידות לטיפולים רגילים
יש מטופלים שאחרי ניסיון סביר של טיפולים פסיכולוגיים/תרופתיים עדיין נשארים עם סיוטים, שינה מקוטעת והתקפי חרדה קשים.
עדויות מצטברות
למרות שהמחקר אינו אחיד, קיימים מחקרים ודיווחים קליניים על שיפור בשינה, בסיוטים ובעוררות־יתר אצל חלק מהמטופלים.
שיקולי איכות חיים
מתן אפשרות טיפולית נוספת, תחת מעקב רפואי הדוק — עבור מי שלא מצאו מענה מספק בטיפולים המקובלים.
מסגרת מבוקרת ובטוחה
רישוי מאפשר מוצר מפוקח, מעקב והרחבת/צמצום מינון, וחידוש/הפסקה בהתאם לתועלת ולבטיחות.
בדיקת זכאות לחולי פוסט טראומה
בדיקת זכאות אונליין שבסופה תקבלו תשובה האם אתם זכאים לטיפול בקנביס רפואי.
שאלות ששואלים הרבה
מידע כללי שאינו מחליף ייעוץ רפואי. נוטל/ת תרופות או סובל/ת ממחלת רקע? כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל לפני התחלה, שינוי מינון או הפסקת טיפול.
🩺האם יש תופעות לוואי ל-CBD?
CBD יכול לגרום לתופעות לוואי כגון: יובש בפה, שלשולים, תיאבון מופחת, נמנום ועייפות.
CBD עלול גם לקיים אינטראקציות עם תרופות אחרות (ראה/י שאלה על “מי צריך להימנע”).
בנוסף קיימת דאגה לגבי טוהר המוצר ודיוק מינון בחלק מהמוצרים המסחריים.
⚠️מי צריך להימנע מנטילת CBD?
CBD עשוי לשנות את השפעתן של תרופות. דוגמאות לשילובים הדורשים בדיקה רפואית מוקדמת:
- מדלל דם: וורפרין.
- תרופה לקצב הלב: אמיודרון.
- תרופה לבלוטת התריס: לבוטירוקסין.
- תרופות להתקפים: כולל קלובאזם, למוטריג׳ין, ולפרואט.
🧠האם CBD הוא נוגד דיכאון?
במחקרי בעלי-חיים (כ־2 תריסר) נמצא כי ל-CBD עשויה להיות השפעה נוגדת דיכאון.
בבני אדם — הראיות מוגבלות. למשל, מחקר בקרב אנשים עם סרטן וכאב כרוני (2012) דיווח על שיפור בתסמיני דיכאון, אך ההכנה שנבדקה כללה CBD ו-THC יחד.
⚖️האם CBD טוב יותר מ-SSRI?
יש הטוענים כי CBD נסבל היטב לרוב עם מעט תופעות לוואי, וכי הוא עשוי להקל מהר על תסמינים אצל חלק מהאנשים — בעוד של-SSRI לעיתים לוקחים שבועות עד שמורגשת השפעה.
נוסף על כך, נטען כי CBD עשוי להגדיל זמינות טריפטופן (פרקורסור לסרוטונין) באזורים מסוימים במוח.
⏱️האם CBD פעם ביום מספיקה?
מקובל ליטול CBD ביום-יום כדי לשמור על איזון במערכת האנדוקנבינואידית (ECS). התדירות (פעם/פעמיים/שלוש ביום) תלויה במטרה, במינון ובתגובה האישית.
כלל אצבע: התחלה במינון נמוך ועלייה הדרגתית לפי צורך — בתיאום רפואי.
🌙מה התועלת האפשרית בקנאביס למטופלי PTSD?
אצל חלק מהמטופלים נצפים שיפור בשינה, ירידה בעוררות יתר, הפחתת סיוטים וקצת הקלה בחרדה, ירידה בצריכת תרופות של נוגדי חרדה ודיכאון. עם זאת הראיות המדעיות מעורבות, ולא כולם מגיבים אותו הדבר.
🧩האם קנאביס מחליף טיפול פסיכולוגי?
לא, קנאביס עשוי להיות תוספת מסייעת. דווקא טיפול ומעקב פסיכולוגי במהלך השימוש יכול להיות כלי מעולה לקבלת אינדיקציה מקצועית ליעילות הטיפול.
📝איזה חולי פוסט טראומה זכאים לטיפול בקנאביס?
על פי ההגדרות נוהל 106, מטופלים שמאובחנים מינימום שנה מרגע האבחנה, שימוש חודשי ועקבי בתרופות (עדיפות לשני סוגים) במשך שנה ייחשבו שהגיעו ל“מיצוי טיפול” — זכאים לטיפול בקנאביס רפואי.
💧איזה צורות צריכה קיימות לקנאביס רפואי?
ישנם שמנים לשימוש מתחת ללשון (בבליעה), אידוי (וייפורייזר), גליליות (ג׳וינטים) ותפרחות לעישון — שהם פחות מומלצות רפואית מאחר שהם הכי פחות בריאות מעצם שאיפת חומרי שריפה.
⏰תוך כמה זמן מרגישים השפעה?
באידוי — לרוב דקות; בשמן — 30–120 דקות. ההשפעה, העוצמה והמשך הזמן משתנים בין מטופלים ומוצרים.
⚕️האם יש תופעות לוואי נפוצות?
יובש בפה, ישנוניות, סחרחורת, ירידה בריכוז, שינוי בתיאבון, חרדה, דופק מהיר.
🔁האם קיים סיכון להתמכרות או תלות?
קנאביס לא ממכר אך יכולה להתפתח תלות פסיכולוגית, לכן כדאי לעשות שימוש מבוקר והגדרת מטרות טיפוליות מפחיתים סיכון.
🚗מה לגבי נהיגה ועבודה?
אסור לנהוג תחת השפעת קנאביס עפ״י חוק, אין שום בעיה לתפקד ולנהל קריירת עבודה תקינה ואחראית.
💊האם קנאביס בטוח לשימוש יחד עם תרופות נפשיות?
ייתכנו אינטראקציות או חפיפה תופעות לוואי (ישנוניות, פגיעה בקואורדינציה), רצוי לעדכן את פסיכיאטר לפני התחלה או שינוי טיפול גם למקרה ותרצו לעשות טיפול תרופתי.
🛌האם קנאביס עוזר לסיוטים של פוסט טראומה?
יש מטופלים המדווחים על ירידה בסיוטים ושיפור רצף שינה, אך הנתונים אינם אחידים, לכן יש לבחון השפעה אישית ולראות איך זה משפיע.
⚗️איך בוחרים מוצר ומינון?
בכל מקרה כלל המטופלים מתחילים במינון נמוך התחלתי על מנת לבחון את ההשפעה, כמובן שניתן גם לבחור מינון גבוה יותר של CBD עם מינון נמוך של THC למנוע הרגשה של סוטול/היי.
👥האם קנאביס מתאים לכל החולים הפוסט טראומתיים?
לא. זה תלוי בגיל, מחלות רקע, תרופות, היסטוריית שימוש בחומרים, והעדפות טיפוליות. התאמה אישית ויעדים ברורים חיוניים.
📉האם אפשר לבנות “סבילות” ומה עושים אם היעילות ירדה?
סבילות יכולה להתפתח, ניתן לפתור את זה עם שינוי בזנים וסוגי קנאביס או פשוט לעשות עצירה לזמן מה וחזרה לשימוש וזה ייסתדר.
🎯איך מודדים הצלחה בטיפול?
הקלה בסימפטומים, איכות השינה וירידה מתמשכת בכמות צריכת התרופות.
⚕️האם קנאביס יכול להפחית שימוש בתרופות אחרות?
אצל חלק כן, אך זה לא יעד אוטומטי וקבוע. כל שינוי תרופתי חייב להתבצע באיטיות ובהשגחה רפואית כדי למנוע החמרה או תסמיני גמילה.
🆘אם חוויתי החמרה חריפה בחרדה או דופק לאחר שימוש, מה עושים?
להפסיק שימוש באותו רגע, לנשום עמוק, לשתות מים, לנוח ולשקול שינוי בסוג הקנאביס בהתייעצות עם רוקח מוסמך לקנאביס.
מחשבות ומיתוסים על תקיפה מינית של גברים
לחצו על כל כרטיס כדי לחשוף את האמת. המטרה: לשבור סטריאוטיפים מזיקים ולעודד פנייה לעזרה.
“גברים לא יכולים להיות קורבנות של תקיפה מינית.”
תקיפה מינית יכולה לקרות לכל אחד/ת — ללא קשר למגדר. גברים עלולים לחוות אונס, מגע כפוי או כפייה לפעולות שאינן בהסכמה. הפגיעה תלויה בכוח ושליטה, לא בזהות מינית.
“גברים צריכים להיות מסוגלים להגן על עצמם או לתקוף חזרה.”
תקיפה מינית מערבת כוח ושליטה. תגובות הקורבן משתנות ותלויות בפחד, הלם, פערי כוח, ולעיתים נוכחות נשק. תחושת חוסר אונים נפוצה — והיא לא “אשמת” הנפגע.
“גברים תמיד רוצים סקס — אז אי-אפשר ‘לתקוף’ אותם.”
בכל מפגש מיני חייבת להיות הסכמה ברורה. גם לגברים הזכות המלאה לבחור מתי ועם מי. פעולה ללא הסכמה היא תקיפה — נקודה.
“אם הייתה זקפה או שפיכה בזמן התקיפה — סימן שהוא רצה.”
בתנאי סטרס הגוף עלול להגיב פיזיולוגית באופן לא רצוני (זקפה/שפיכה). זה לא מעיד על רצון, הנאה או הסכמה. מדברים על אקט ללא הסכמה — לא על תגובת גוף.
“גברים שעברו תקיפה מינית הם חלשים או פחות ‘גבריים’.”
תקיפה מינית היא מעשה אלים. היא לא מגדירה ערך, כוח או “גבריות”. רבים חווים בושה ואשמה — אך האחריות היא על התוקף, לא על הנפגע.
“צריך פשוט ‘להתגבר על זה’ ולהמשיך הלאה.”
ריפוי הוא תהליך אישי שלוקח זמן. יחס תומך ולא שיפוטי, טיפול מקצועי ושיחות ייעוץ — כל אלו חיוניים לחזרה לתפקוד ותחושת ביטחון.
זקוקים לעזרה? אפשר וחשוב לפנות לייעוץ מקצועי ולגורמי תמיכה — אתם לא לבד.
קנאביס רפואי ופוסט טראומה - נתונים ותרומה למחקר
חלוקת מחקרים לפי תחום
סוגי מחקרים
סקירת נתונים
| קטגוריה | נתון |
|---|---|
| מספר מחקרים כוללים קבוצות ביקורת | 40 |
| מספר מחקרים תצפיתיים | 43 |
| מחקרים על דיכאון | 23 מחקרים, 2,551 בוגרים |
| מחקרים על חרדה | 17 מחקרים, 605 בוגרים |
| מחקרים על פסיכוזה | 6 מחקרים, 281 בוגרים |
| מחקרים על תסמונת טורט | 2 מחקרים, 36 בוגרים |
| מחקרים על הפרעות קשב וריכוז | 1 מחקר, 30 בוגרים |
| מחקרים נוספים על פוסט טראומה | 1 מחקר, 10 בוגרים |
| מחקרים תצפיתיים נוספים על הפרעה זו | 11 מחקרים |
| מספר נבדקים במחקרים עם ביקורת | 3,067 |
| תופעות לוואי | סיכונים כגון החמרה במצב הנפשי, פסקת הצריכה ותופעות לוואי כפולות |
| תועלת ספציפית | לא נמצאו עדויות לשיפור במצבים נפשיים |
חשוב לדעת: על אף שקנאביס רפואי יכול להקל על חלק מהתסמינים, מחקרים מראים כי קיימות גם תופעות לוואי ועל המטופלים להיות במעקב רפואי צמוד.