תסמונת טורט וקנאביס רפואי - סיקור מקיף.
מידע על תסמונת טורט, הגורמים, התסמינים, טיפולים מקובלים ואיך קנאביס יכול לסייע לחולים.
מהי תסמונת טורט?
תסמונת טורט (Tourette) היא הפרעה נוירולוגית מורכבת התפתחותית המתבטאת בהופעה של טיקים – תנועות או קולות חוזרים, פתאומיים ובלתי רצוניים (ללא שליטה). מדובר בתופעה כרונית שנמשכת לאורך זמן, אך רמת החומרה שלה משתנה באופן משמעותי בין אדם לאדם ואף לאורך חיי המטופל.
התסמונת נקראת על שמו של הנוירולוג הצרפתי ז’ורז’ ז’יל דה לה טורט, שתיאר אותה לראשונה בסוף המאה ה־19. היא נחשבת להפרעה נדירה יחסית, אך לא מבודדת, מחקרים מעריכים כי כ־1%–2% מהאוכלוסייה לוקים בצורה כלשהי של טיקים ומתוכם כחצי אחוז סובלים מתסמונת טורט מלאה.
לרוב היא מופיעה בגילאים צעירים בין גיל 5 ל־10 עם שיא תסמינים סביב גיל 11–12. במקרים רבים יש הקלה ניכרת בבגרות, אך אצל חלק מהמטופלים הטיקים נמשכים גם בבגרות ואף מלווים בהפרעות נוספות.
מהם טיקים?
טיקים הם עוויות תנועה או קולות שחוזרים על עצמם, מופיעים בפתאומיות וללא כוונה מודעת. הטיקים יכולים להיות מוטוריים (למשל מצמוץ, משיכת כתפיים) או קוליים (למשל שיעול, חרחור או קללות), והם נוטים להתחזק במצבי לחץ, עייפות או התרגשות ולהיחלש כשהמטופל רגוע ומרוכז.
לרוב קיים "דחף תחושתי" מקדים – תחושה פנימית שהטיק "מוריד" רגעית, ולכן קשה לעכב אותו לאורך זמן.
מהם התסמינים של תסמונת טורט?
התסמינים נחלקים לשתי קבוצות מרכזיות: טיקים מוטוריים (תנועתיים) וטיקים קוליים (ורבליים). העוצמה והופעת הטיקים משתנות לאורך החיים, ולעיתים קיימים קשיים נלווים הדורשים התאמת טיפול אישית.
טיקים מוטוריים (תנועתיים)
- מצמוצים בעיניים
- תנועות ראש
- משיכות כתפיים
- עוויתות בפנים
- תנועות ידיים ורגליים
טיקים קוליים (ורבליים)
- שיעול, נביחות או חרחורים
- מילים או קריאות פתאומיות
- לעיתים נדירות — אמירת מילים גסות
מה הגורם לתסמונת טורט?
הסיבה המדויקת אינה ידועה; העדויות מצביעות על שילוב של גורמים גנטיים, נוירולוגיים-ביוכימיים וסביבתיים-התפתחותיים המשפיעים יחד על התבטאות הטיקים.
גורמים גנטיים
בין 60%–80% מהמקרים נחשבים לבעלי רקע תורשתי. אם להורה יש טיקים או טורט, גדל הסיכוי גם אצל הילדים — אך התורשה אינה “ישירה”: ניתן לרשת נטייה נוירולוגית ללא התפתחות תסמינים קליניים בפועל.
חוסר איזון במערכת הדופמין
דופמין מווסת תנועה, ריכוז וויסות רגשי. בטורט קיימת רגישות/עודף פעילות דופמינרגית המובילה להפעלה-יתר של מעגלים עצביים וליצירת טיקים.
גורמים סביבתיים והתפתחותיים
- סיבוכים בהריון/לידה (למשל חוסר חמצן, חשיפה לזיהומים או לתרופות מסוימות).
- זיהומים חיידקיים (כגון סטרפטוקוק) העלולים לעורר תגובה חיסונית המשפיעה על מערכת העצבים.
- חשיפה לרעלנים או מתח נפשי מתמשך בגיל צעיר.
גורמים נוירו־התפתחותיים
“אי־ויסות” התפתחותי של מעגלי בקרה מוחיים בילדות: מערכת העצבים מתקשה לדכא תגובות בלתי־רצוניות, מה שיוצר חוסר איזון ופוטנציאל לטיקים.
תסמונת טורט — סכימת נתונים אינטראקטיבית
מהי תסמונת טורט, הגורמים האפשריים ומהלך התסמונת לאורך החיים — עם נתונים תמציתיים וגרפים ברורים.
תמונה כללית
תסמונת טורט היא הפרעה נוירולוגית־התפתחותית המאופיינת בטיקים — תנועות/קולות בלתי רצוניים, חוזרים, ופתאומיים. העוצמה משתנה לאורך החיים.
שכיחות: כלל האוכלוסייה מול ילדים
מודל רב-גורמי
- גנטיקה: רקע תורשתי משוער בכ~60%–80% מהמקרים (נטייה, לא “גורל”).
- דופמין: רגישות/עודף פעילות במעגלי בקרה מוטוריים.
- סביבה/התפתחות: סיבוכי הריון/לידה, זיהומים (למשל סטרפטוקוק), חשיפה לרעלנים, מתח ממושך בילדות.
- נוירו-התפתחות: אי-ויסות של דיכוי תגובות בלתי רצוניות במוח הילד.
יחס גברים–נשים (עוגה)
עקומת גיל – הופעה ושיא
מגמת שיפור בבגרות
לרבים חלה ירידה טבעית בעוצמת הטיקים עם ההתבגרות — לצד שונות אישית גבוהה.
טיפול תרופתי
תרופות נוירולפטיות כגון הלופרידול, ריספרידון או אריפיפרזול עשויות להפחית את עוצמת הטיקים. בהתאם לפרופיל המטופל ייתכן שימוש גם בנוגדי דיכאון, מווסתי דופמין או מייצבי מצב רוח.
פירוט, מתי ולמי?
- מומלץ כשעוצמת הטיקים פוגעת בתפקוד יומיומי/לימודי/חברתי.
- בחירה וטיוב מינון נעשים ע"י מומחה (נוירולוג/פסיכיאטר), תוך ניטור תופעות לוואי.
- לעיתים משלבים תרופה למצב נלווה (למשל ADHD/חרדה) לשיפור כולל.
טיפול התנהגותי־קוגניטיבי
אימון מבוקר לזיהוי הדחף (urge) לפני הטיק ולתירגול תגובה מתחרה שמפחיתה את הסבירות להופעתו. גישה יעילה מוכחת, במיוחד בילדים ובבני נוער.
מה כולל בפועל?
- זיהוי סימנים מקדימים, בניית תגובה תנועתית חלופית ושיפור וויסות.
- תרגול מובנה בבית ובמסגרת טיפולית, לעיתים בשילוב הורים/צוות חינוכי.
- יעיל גם כטיפול יחיד בדרגות חומרה קלות־בינוניות, או בשילוב תרופתי.
טיפולים משלימים
פעילות גופנית סדירה, מיינדפולנס, יוגה או תרגילי נשימה עשויים להפחית מתח וחרדה — גורמים הידועים כמגבירים טיקים אצל רבים מהמטופלים.
דגשים ליישום
- בחירת שגרה שהמטופל מתחבר אליה מעלה סיכויי התמדה.
- תרגול יומי קצר (5–10 דק') יעיל לעיתים יותר ממפגשים ארוכים ופחות תכופים.
- ניתן לשלב כחלק מתכנית רב־תחומית עם טיפול התנהגותי ו/או תרופתי.
סיוע בקבלת טיפול בקנאביס
חולי טורט יכולים לקבל מאיתנו סיוע בהוצאת מרשם חדש (התחלת טיפול), או אם אתם כבר מטופלים — חידוש מרשמים, העלאת מינון או שינוי ריכוזיות.
למה כדאי לקבל סיוע מאיתנו?
- ניסיון מוכח בליווי אלפי חולי טורט בהוצאת מרשם חדש וחידוש מרשמים.
- סיוע מעשי בהשגת המסמכים הדרושים וניהול הבירוקרטיה.
- עבודה עם נוירולוגים מומחים לקבלת ההמלצה הנדרשת.
- ליווי עד הנפקה בפועל והתאמה לריכוזים/מינונים.
השירות שלנו הוא בהתאם לנוהל 106 למתן רישיונות שקבע משרד הבריאות.